The Forex Fiction

In the beginning of the forex trade market in Israel, pass a Idea, thought in my head.
I thought about it a lot, how it work, where is the problem, until one day my criminal brain understand and I got the secret.

I signed up for all publications, all promised yield, gifts and even double the amount of the investment and gain some of the losses.
moment, I realized.

Trading Forex? Forex trading or currency trading is the practice of simultaneous purchase and sale of foreign currency. Forex trading  is done in currency pairs, where forex measures the conversion ratio between them, pips.

Law No. 1 - There is no easy money.

Law No. 2 - easier to loose money then earn.

When they explained to me that it is not possible to indicators or to monitor them by courses or even a master's degree in the field, those measures set by the capital market movements, pips.
I take my car key's and drove to my redhead friend, I was at the secret partner in our business in 2007,  I said, listen "dude", I have a winning formula for easy money (see Law No. 1).
whetting the appetite he ask me, How?

Opened Forex trading company, the members went below, What connection it have to our buissnes?  "spare parts for Vehicles". I Said that there is four things for the winning formula, first publication, which both advertising, Third advertising. Study and in-depth search on Google, I introduced two sites invested in advertising, one of them still exists and the other belongs to big insurance/invest company - only those potential competitors. Number four, is basic knowledge of Excel and Mathematics. And again he ask me what? Why? And how much? I took a white Smooth Page, and drew him five dice.    

And what does it mean?

 I answered customary among Jewish women question, what is the scale of Forex?

 The answer - that's what the publisher wants. 

Law No. 3 - be better than the competition.

Ok, so where exactly profit, so I listen to, it has been a bit of detail, our competitors Offer to customer 60% yield (on average) if the Rate of the share price rises and 10% (on average) if the Rate will go down, we 'LARGE", gave the customer more than 10%, all competitors Want an investment of a relatively high amount and we "LARGE" start from 25$ investment. Ok and how to earn money?
Now the formula, we have 100 players and each investor put 10 dollar. 99 people will invest money that the cost Rate is up and one man that the Rate fell. So our account got 1000 Dollar, no player knows how much money was invested. Indicators work only by weight instead of pounds we weight money.     At this moment we lucrative RATE that will fall. This means that we have 99 people reimburse them 20% of their investment that cost to us 198 dollar, this means that we have one winner who earned more than 70% of his investment, that 17 dollar, This leaves us 785 dollar in pocket.

And if the is worst case, and we have smart people in the world who will try to check us, I prepared in advance as usual. all The 50th investors is educated people and will invest 10 dollar in rise the rate and rate same 10 dollar to rate down.

No problem, also it has a solution, the same solution, same formula.    

Hope I Didn't need to explain in words. You can not lose, In a real the player have for chance to earn even from the lottary, rate is 1:2.

פועל לכל פועל

הייתה תכנית טלוויזיה בערוץ 9, הייתה אורחת שמאלנית קיצונית, הגברת הסבירה למה אסור לגרש את הפליטים וכמה הם תורמים למדינה.
חצופה! עד שאף אחד לא פגע במשפחה שלה היא לא תבין, עד שמחבל לא התפוצץ ופגע במשפחה שלה, החיים שלה שלמים.
תתנו לי סיבה אחת למה אני נוסע לאסוף את אשתי כשהיא חוזרת הביתה כי אני מפחד שתעבור ליד הפועלים השחורים.
אני מזדהה איתם בזה שהם גברים ויש להם צרכים.
אני רוצה לראות את השמאלני שישמח שהבת שלו הביא אריתראי הביתה לארוחת שבת, אחרי זה גם יתנו להשאר לישון בבית שלהם. הם גם רוצים להכיר אותו לסבתא ולטייל עם הנכדים שיהיו להם בפארק.
בושה, מדינה עם אבטלה כל כך גבוה, נותנת מקלט לפליטים, החשבון הוא פשוט, אם לא תתנו להם עבודה הם יתחילו לגנוב.
אז אתם יוצרים מציאות שהם יושבים בבוקר בצמתים, מחכים שייתנו להם הזמנות לעבוד, כשהחברה שלנו יושבים במזגן של לשכת העבודה ומחכים שיציאו להם משכורות עתק או לפחות מקום עבודה שאסור להכנס עליו ללא חליפה.

אחרי שהשתחררתי מהצבא, על היום הראשון הפצתי קורות חיים, קיבלתי קרוב ל30 הצעות, ממשכורת מינימום ועד 45 שקל לשעה. אבל אמרו לי תחכה, אל תרוץ, חכה להזדמנות. אז ישבתי עוד שבועיים בבית, טיפסתי על הקירות עד שקיבלתי את העבודה שחשקתי בה יותר מכל.
עדיין המשיכו לצלצל עלי ולהציא לי משרות.

אז שקרן כל מי שיגיד שאין עבודה. אני רוצה לראות עיר שאין בא מפעל שמוכן לקבל טונות של אנשים תמורת שכק מינימום. בתי אריזה. מליוני החנויות בקניונים. מחסנים, נקיון, סדרנות ואבטחה.

מותר להגיד שיש אבטלה במדינה רק כשיגיע היום שעובדי לשכת העבודה יתחילו לחפש לעצמם מקום עבודה חדש.

יש אינטרס לבעלי מפעלים לפתוח מפעלים דווקא בסין, שהיום לסין יש אינטרס לפתוח מפעלים במצרים. אבל, אולי זה לא רק בגלל כח עבודה קצת יותר זול, מיסים יותר נמוכים או כושר ייצור יותר גבוה. אולי בגלל שדווקא שם אנשים רוצים לעבוד.

אני אנסח את זה בצורה יותר טובה, האנשים שם אולי לא רוצים לעבוד, אבל הם רוצים לאכול ולהביא אוכל הביתה.

אני מאמין שכל אחד יכול לעבוד, אני מאמין שבמקום לשכת התעסוקה צריך להיות גוף שרק מכוון אותם למעסיק.  אני רוצה לראות את הבן אדם, שלא מסוגל פעם בשבוע אם מצבו כה קשה לתרום שעה למדינה. כן, כל מי שרוצה להיות מובטל, ממחר מגדיש את הכמות שעות שתקצא לו ועדה רפואית, עד אשר ימצא מקום עבודה. ההתנדבות תהיה במקומות ציבוריים וממשלתיים. להקדיש שעה לנקיון של משרדי הממשלה, יש בזה ניגוד אינטרס ביטחוני, אבל לנקות מתנס? יוצרים קומונה, כל אחד יודע לעשות משהו, אם זה לתפור כובעי צמר שימכרו בזול לאוכלוסיה החלשה, אם זה לארוז אוכל, להכין אוכל, לשפץ בתי אבות, להגיש עזרה בבית חולים, ניידות אמבולנס, קופות חולים, שירות וטרינרי ומה כל זה מזכיר לנו? את המחויבות האישית שכולם היו צריכים לבצע בכתה י'. כל אחד יתרום למדינה את החלק שלו, ברגע שיעז להגיד שאין עבודה.

אז במקום לקחת קבלן שיצבע את הקירות במתנס. כל מר וגברת מובטל יקדישו שעה לצביעת הקירות. הכסף שיצטבר בעיריות ילך לטובת הוזלת הארנונה, חוגים בחינם במתנסים, מלגות לימודים לסטודנטים. מה חסר?

אני מבין שהמעמד שלנו כל כך גבוה שאנחנו ממש כמו מצרים העתיקה מתחילים לבנות פסלים במיליונים של ראשי הערים שלנו בעודם בחיים. לבנות בתי עירייה בעלויות של מאות מיליונים, כי אין לנו על מה לבזבז את כספי הציבור.

אז הצעה ראשונה, היא לתת למובטלים לעסוק בהתנדבות מינימלית ביותר, שעה בשבוע, זה יוציא אותם מהבית, יכשיר אותם לדברים חדשים, לטפל בבעלי חיים, לצבוע קירות, לנטוע עצים ואז הם גם יכנסו לשוק העבודה עם עוד קצת ידע ונסיון ולא יהיה לה להם אינטרס לחזור להיות מובטלים.

הצעה השניה, אם המדינה רוצה להביא לפה מהגרים ולא לגרש את האלו שכבר הגיעו, תנו להם חוזה עבודה לתקופה מוקצבת, תנו להם אשרת שהייה, תנו להם דיור מוזל, תנו להם את כל המשרות של עבודות הנקיון בכל הארץ. שיעבדו קשה וירוויחו כסף, שינקו, ישטפו, יחפרו אבל שיעבדו בכבוד.
שידעו שכל מי שמסתננן לארץ הקודש ורוצה להתקיים, יכול להתקיים רק בכבוד. תנו להם הסכם אחד בהצעות החוק, מי שעובר על אחד מחוקי מדינת ישראל, מגורש. לא כלא שייתן להם 3 ארוחות חמות ביום והשכלה גבוה על חשבון משלמי המיסים, פשוט גירוש לצמיתות.
אין פה גזענות, פגיעה בחלש, דעות ימניות או שמאלניות. פשוט כבר הביאו אותם לפה, את הפשלה כבר עשיתם, ברגע שתתנו להם עבודה לפחות לא יהיה להם אינטרס לגנוב.
אז אם אתם רוצים לתת למסתננים ללכת בחופשי על אדמת הקודש, תנו להם גם להשתכר בכבוד.

לא כל בעל עסק הוא בעל עסק

לפי נתוני הלמ"ס 35,002 עסקים נפתחו ב-2012 ונסגרו 28,270.
העובדה המעניינת, שזה בסדר, ככה זה נהוג, ככה היה וככה יהיה, יש האומרים אחוז אחד שורד וגם זה נכון בלי להכנס יותר מדי לחישובים.

מי נפגע מזה? כולנו, העסקים בונים בועת אשראי ענקית, שמתפוצצת ברגע אחד יפה וגורמת לאפקט הדומינו כשעסק אחד קיבל סחורות מעוד 15 עסקים, אם העסק קורס, הספקים יכולים לספוג, עסק אחד, שניים ושלוש אבל אחרי זה הם כבר מרגישים את הגרעון. נהנה מזה העורך דין שמקבל בקשה מהספק לפעול כנגד העסק בהוצאה לפועל. רק ששוב הספק צריך לספוג את שכר טרחת העורך דין, עוד לא מוכח שיראה את הכסף אי פעם.
הפועל הפשוט, שמסיים את החודש ללא משכורת, ללא פיצויים שצבר במשך שנים, ללא פדיון ימי החופשה יגיע הביתה בבושת פנים, כשבת הזוג שלו תגיד לו איזה יום עבר עליה, כמה קשה הייתה השנה האחרונה, אולי נצא לחופש קטן כי מגיע לנו, הוא רק יוריד את הראש יותר נמוך ויספר שהיחיד שיצא לחופש זה הוא, עד שימצא עבודה חדשה והפקידה בבנק שתתן לנו הלוואה בשביל למשוך את התקופה המובטלת שלי.
שוב ממשיך אפקט הדומינו מתסכול של בעל עסק אחד לתסכול של שכיר שנמצא אי שם בחברה שסיפקה לו את הבורג הקטן.

לפני עיקר ההצעה שלי, אני רוצה לקחת לדוגמא את שוק האבטחה בארץ. כידוע בלי להיכנס יותר מדי למספרים, בעל חברת אבטחה מקבל 45 שקל על על עובד, משלם לו 25 שקל. מה שמשאיר לו בכיס 20 שקל. עוד לפני שהתחיל הפרויקט, הוא יודע בדיוק את הכסף שיכנס והכסף שיצא. אני רוצה לקבל הסבר איך עסק כזה יכול לקרוס?
הסבר - אדון מנהל, מנהל את העסק במומחיות רבה, רק דורס המון ראשים בדרך. באחד חודשי הקיץ היפים אדון מנהל מבין שהגיע לתשואה ממש יפה ומתחיל את ה"הליך הרגיל", מעכב משכורות של העובדים, מעקב תשלומים לספקים, לחברת ההסעות, לחברת הסלולר, לקבלני המשנה, למע"מ, מס הכנסה, ביטוח לאומי, חברת הביטוח וכנ"ל. עד שכל חודש מתחיל להצטבר אצל אדון מנהל 45 שקל על כל עובד, הוא סוחב עם זה כמה שיכול ופורש בשיא.
עכשיו יש לו שתי אופציות, או לתת לחובות 3-4 שנים עד שיהיה איחוד תיקים והחובות פשוט יעלמו או למצוא "קוף" צעיר ולפתוח עסק חדש על שמו, כדי לא לאבד את הלקוחות, כאשר לאדון מנהל כבר יש קשרים טובים בשוק, כאשר הספקים אולי רוצים לאכול אותו חי אבל הלקוחות שלו אוהבים אותו. הוא מאשים את המזמין שלו שלא שילם לו בזמן מבטיח כסף לעובדים שלו, מבטיח לשלם להם ברגע שיקבל. השרשרת נמשכת, ה"קוף" לא מת הוא רק מתחלף, אותם העובדים שמתקשים למצוא עבודה הולכים לעבוד ל"קוף" החדש וה"קוף" החדש לא מבין שהוא יהיה בעל החוב החדש ושכל הדלתות שלו יסגרו ל3-4 שנים ושהוא ישלם למר עורך דין ושכל הספקים יאכלו אותו בעודו בחיים, אבל הוא רק עוד שלב בחייו של אדון מנהל.
להרוס את העסק שעובד כל כך יפה, שיכול להיות מפלט לחיילים, סטודנטים, חיילים משוחררים, קשישים וסתם חברה שמחפשים עבודה נוספת, רק בגלל שתסלחו לי "חמור" מסויים רוצה להתעשר על הגב שלכם, של ההורים שלכם ושל הילדים שלכם.

ההצעה שלי לפתרון מתוארת להלן בעוד דוגמא סוחפת דעות: נניח שלושה חיילים משוחררים, ממעמד שווה, סיימו 12 שנות לימוד ויצאו לשוק העבודה, הבחור הראשון להלן א' הלך לעבוד אצל קבלן חשמל בחברה גדולה ולומד בדרך הקשה. הבחור השני להלן ב' למד לדיפלומת הנדסאי חשמל ושרף שנתיים מהחיים שלו ונכנס לעבודה. הבחור השלישי להלן ג' הלך ללמוד לתואר ראשון במנהל עסקים ושרף שלוש שנים מהחיים שלו ונכנס לעבודה. כעבור 5 שנים מהשחרור שלושתם נפגשים במשרדי המע"מ ומעוניינים לפתוח עסק באותו התחום, שלושתם קיבלו אישור, שנראה מוזר לטעמי, אישור לנהל כל עסק חוקי. זה כבר דילמה בפני עצמה. למי מהם יהיה יותר סיכוי לשרוד? נתון לויכוח. כאשר ג' יעסיק לעצמו הנדסאי חשמל שיהיה מומחה בעל נסיון, יפקח על עובדים ויתן מענה לבעיות בתחום וג' יעסיק מישהו במחלקה של הקניינות, מישהו שיחפש פרויקטים משתלמים, יהיה אחראי למכרזים, מציאת הספקים הכי משתלמים. ב' יודע כבר הכל בתחום חוץ מלנהל, הוא מבין את כל הרקע, יודע לתת פתרונות יצירתיים ויודע לתת מענה לבעיות שמתעוררות, ב' יהיה עסוק בין לבין בחיפוש מכרזים ובזמן הפנוי שלו אם יהיה יחפש גם ספקים זולים יותר וטובים יותר. א' מכיר את כל הכלים שנדרשים לעבודה, הוא מכיר את הרכבים שצריך בשביל העבודה, הוא יודע לעבוד והוא יהיה סוס עבודה. אבל, לפי דעתי לכל אחד יש מדרגה על הסולם של העסק. רק ג' יודע את המכשולים של העסק, רק ג' יודע להסתכל רחוק ולחפש עסקים שנמצאים בבעלות א' וב' לתפוס אותם לפני שהם קורסים או דקה אחרי, יקח את העובדים לפני שיפלטו לשוק הפתוח, יקח את הכלים שנקנו רק אתמול ויקח את כל חומר הגלם בחצי המחיר. אז ג' לא סוס עבודה ולא יודע אפילו דבר חוץ מהשנתיים שהיה עובד זוטר, אבל הוא למד לחפש הזדמנויות, למד למצוא איפה הרווח הכי גדול ולמד את המס שעליו יהיה לשלם למדינה, הוא יודע בדיוק מה עושה יועצת המס שלו ושקל לא יברח לו בין הידיים. הוא ידע שכל הכנסה של העסק בתחילת דרכו זאת לא המשכורת אלא רק התקציב להרחבת העסק, הוא יודע שהרכב הקטן והישן שהוא נוהג עליו היום יכנס בבגאז של הרכב שהוא יסע עליו בעוד כמה שנים, הוא יודע שהחדר בדירת ה2 חדרים שהוא משכיר יהיה המשרד שלו היום ושהחדר הזה יגדל בוילה שהוא יקנה מחר ויהיה לו לחדר למשרד, אבל הוא יודע שצריך לחכות. כאשר א' וב' יעבדו כמו סוסים ויראו שהכסף זורם, הם יתחילו להתפנק, הם לא יודעים שבשניה של תשלום שיתעכב כל העסק שלהם יקרוס, הם לא חושבים על זה שהמשכתא שלקחו לוילה בשביל שיהיה להם משרד גדול שאין להם זמן להכנס עליו, ההלוואה שלקחו לרכב שהם לא יודעים איך לתחזק ולממן את הטיפול הבא שלו, הם לא חושבים על זה שרכבם לא יהיה מוכר במס ולכמה שנים בכלל. הם לא יודעים שכל הדלק שהולך להם לא מוכר במס. הם לא יודעים מה עושה יועצת המס שלהם בתמורה ל500 שקל שהיא מקבלת כל חודש, הם רק יודעים שזה אמור להיות ככה. בסוף שנה כשיועצת המס תתקשר לשלושתם ותגיד להם לשלם 1200 שקל על דו"ח שנתי ותודיע להם שהרווחים שלהם השנה מאוד גבוהים וכדי להם לקנות משהו גדול לפני שתסגר שנת המס בשביל לברוח ממיסים.
א' וב' יחפשו איך לפנק את עצמם, אף ישלימו את את הפער על ידי הלוואה נוספת מהבנק לפינוק. לעומתם, ג' ישקיע את כל הכסף בעסק, הוא יודע שהכסף מאבד את הערך שלו, הוא ישקיע בציוד, הוא יחדש את המלאי כי הוא יודע שבשנת המס הבאה המחירים יעלו והוא ירוויח את כל ההפרש שיווצר מהעניין. ג' יודע שכסף מאבד את הערך שלו, הוא יודע שכל דבר שאין בו שימוש רק אוכל את הכסף, הוא יחשוב פעמים לפני שישכיר דירה יותר גדולה כי אין לו אינטרס שיהיה חדר ריק בבית. ג' יודע את החשיבות של הפרסום שלו, הוא ישקיע בפרסום.

אז תגידו שלא כל אחד מסוגל ללמוד, מסכים.

אבל לפי דעתי לא כל אחד יכול להיות בעל עסק, למה שתתנו לאזרח מדינה להעסיק עובדים כשאינכם יכולים להבטיח שהוא ישלם את המשכורות לעובדים שלו, למה אנשים צריכים להפגע מבורות של אנשים אחרים?

אני מציע, לפתוח תחום חדש הכשרה, תקראו לזה איך שאתם רוצים, "יזם צעיר", "עוסק מורשה", "בעל עסק". הכשרה בסיסית בניהול, להסביר לבעל העסק על יחסי עובד מעביד, על מה נחשב להתרדה, על בטיחות בעבודה, על תאונת דרכים בדרך לעבודה או בשעות הפנאי, על ההליך שיש לעשות בתאונת עבודה, על תפקידו של מס הכנסה/ מע"מ וביטוח לאומי, על הנזק שיכולה לגרום הלוואה, על סגירת עסק, התמכחות בדרך למציאת ספקים, על חשיבות הפרסום, על העונשים הצפויים בחוק.

אחרי הכל כשבעל העסק יבין את היתרונות והחסרונות וכל הקשיים שעומדים בפניו, על הסיכון שהוא לוקח וההתחייבויות שעומדות מאחוריו.

תנו לו לשים סכום כסף בצד שיהיה למקרה של כשלון, רק אחרי שיפקיד ערבות יוכל להעסיק עובדים, רק אחרי שיפקיד ערבויות יוכל לקבל אשראי אצל הספקים והבנק. בינתיים הכסף ילך לקופת המדינה, או אפילו לתוכנית חסכון בבנק, הוא יקבל את הכסף הזה רק בעוד 6 שנים עם הריביות שהכסף יצבור, הוא ימשיך להפקיד כל חודש אחוז מסויים מההכנסה שלו שתהיה פטורה ממס ממש כמו קרן השתלמות. יהיה לו אינטרס להתפתח, יהיה לו אינטרס לגדול, הוא יודע שבעוד 6 שנים הוא יקבל את הכסף שהשקיע ואף קצת יותר, והוט ידע כבר בדיוק לאן להשקיע את הסכום על מנת להכפיל אותו בהמשך.

נכון שלא לכל אחד יש את הכסף להשקיע בפתיחת העסק, אז שלא כל אחד יקח סיכון, עסק צריך להיות מותרות, שידע שיש לו ערבון, שהוא לא יוכל לברוח. במקרה הכי גרוע יצתרך לעבוד עוד כמה חודשים בשביל לחסוך את הערבון, ילמד לחסוך, ילמד את העבודה מהתחתית, ידע להעריך את הכסף, ידע שכל יום נוסף שהוא משקיע בעבודה יתנו לו מחר את הידע להתנהל בצורה תקינה.

במקרה הכי גרוע, הוא יצטרך להתחיל מ-0, אבל יש לו ערבון שמגן עליו.

עד היום המיוחל שישב במשרדו, עם שולחן מעץ מלא, עם העט היוקרתי שלו, ידע שהשיג את כל מה שהשיג בזיעת אפו. ושהדרך הארוכה השתלמה לו.

מחלקת פיתוח נוף של עיריית נזק

מתוקף הידע המוגבל עד מוגבל מאוד שיש לי, אני אנסה לפרק את שיטת העבודה של התחום הפיתוח עירוני בעירייה לגורמים, הנושא שמאוד מעניין אותי הוא נטיעת העצים במדרכות לצד הכבישים. אז אני מבין שמחלקה כלשהי שמתעסקת בפיתוח סביבתי מעלה רעיון, מחלקת המכרזים מוציא מכרז, חברות גינון בעלות סטאז' של כמה שנים בתחום מציאות מחירים ויאללה לדרך. השאלה שלי היא מי מחליט על סוג העצים? לפי דעתי יש עשרות אלפים סוגים של עצים שיכולים לגדול במדינת ישראל. ישנו מגוון רחב ביותר הן בתוך העיר והן בערים השונות.
אני רוצה להבין מי הבן המושכל שבוחר את העצים שמרימים חצי חהמדרכה והאספלט.
זה תופעה מכוערת, יקרה, גורמת נזק, תאונות של כמעט ונפגע ונפגע, נזק פיזי, כספי, נזק לטווח הארוך ונזק לעצים שאחרי זה יהיה עוד מכרז בשביל לעקור ולנטוע עץ חדש.
למה מראש המומחים שמתמודדים למכרז לא מציעים עצים שעומדים בקריטריונים.
נטיעת עצים עם פירות מתוקים, למה מראש לנטוע עץ שיש אינטרס לנמלים, עטלפים, מלכלך את הרכבים שחונים תחתיו, ואת המדרכה שהפירות הללו נופלים עליה. הערים שלנו כל כך נקיות שאנחנו חייבים לייצר זבל בשביל ליצור מקום עבודה למנקים?

בלי לחשוב פעמיים תעשו טובה לאנשים קשיי יום. תנטעו עצים עם פירות מאכל, כדי שיוכלו להינות מפירותיו, תנטעו עצים שעושים צל, תנטעו עצים בסביבות גנים ובתי ספר והטיפול בעצים והיה תורנות כיתתית כחלק מתוכנית הלימוד. אם כל השטויות שמלמדים בבית ספר, דווקא הנושא של גינון הוא שאיפה של כל אחד. כל אחד חולם שתהיה לו גינה בבית. למה לחפש מידע באינטרנט אם אפשר לחנך מראש.
אתם ראיתם מה הצעירים עושים עם העצים בפארקים? אתם אשמים, אין להם מודעות. הם רואים עירייה באה נוטעת עץ צעיר ואחרי 10 שנים גוזמת אותו וזורקת לפח.
אף אחד אפילו לא יודע ממה עושים פחמים. אף אחד לא יודע מה הנזק שעושה כל ל"ג בעומר וכמה כסף עולה לטפל בכל השריפות שנגרמות.

אז סך הכל הקבלן שידובר בפוסט הבא, קנה את העצים במשתלה שבדיוק עשתה הנחה, ויודע שעד שהעץ יצמח העסק שלו כבר יקרוס ואם לא, אז מקסימום יזכה בעוד מכרז על חשבון משלמי המיסים.

נוסחה מנצחת לקריסה = בורות+כסף קל+קשרים.

הגירה מהמדבר למדבר

מדינת ישראל בת 60 והתפתחותה נחשבת מהמהירות בעולם. אם אי פעם התעניינתם מאיפה למדינה הזאת יש כסף, כאשר אין גז, אין נפט ואין זהב. אתם יודעים שכ-90% מהאנשים שאני פוגש שבאים לבקר בארץ כתיירים או בשליחות מהעבודה, אומרים שהם בשוק, רק אתמול הם סיימו לקרוא את ה"הוראות לרכיבה נכונה על גמל". הם נוחתים בארץ, מגלים עולם מלא בכל טוב, ממש מדינת הייטק, השיא הפיתוחים, אדריכלות וטכנולוגיה ואפילו זכינו לעובדים זרים. אז בא ניצור בצורה מטודית כי מדינת ישראל מוקפת ים, ממש אוסטרליה קטנה. ללא משאבים טבעיים כרגיל. אך עם אותם המוחות, ללא אפשרות לכניסת מהגרים ושב"חים.
אז מה מפריע למדינה שלנו להיות דובאי מס' 2?
נפתח את הרעיון נגיד שבן אדם במדינה נכון להיום נכנס לשוק העבודה בגיל 25 ופורש בגיל 67. זה משאיר 42 שנה לתת למדינה את המיסים ומצד שני להתפתח מבחינת קרירה הן בהשכלה והן בעבודה. כאשר לפי דעתי אחד האנשים הכי מושכלים בעולם נכון להיום זה לאונרדו דה וינצי, המוזיאון במילאן היחידי בעולם שהרגשתי עליו שייכות ולא היה כל כך אכפת לי מהעלות של הכניסה למוזיאון, הבן אדם הזה עשה פי 10 וזה ללא הגזמה ממה שאנחנו עושים בחיים שלנו, הוא נכנס לתחומים שלא קשורים בעליל אחד לשני כמו גיאוגרפיה ואנטונמיה או אסטרונומיה והנדסה ובמקביל להכל עוד הספיק לצייר דיוקנים??? וחייו היו קצרים. ההשארה שלי היא כי אי אפשרי להספיק לחדור לעומק של כל כך המון נושאים כשיש לנו רק 24 שעות ביממה. אז אולי הסיפורים כי הבן אדם עשה סמים יותר מכל נרקומן אחר עלי האדמות נכונה אלא אם כן יש לכם דרך אחרת להסביר את הכמויות של התפוקה שלו. הרי תורת היום יום מלמדת אותנו לחדור לעומק, להיות מומחים בתחום אחד, זה מה שאני זוכר משיעורי המיקרו כלכלה היא כי מומחיות בתחום אחד ולתת למומחים בתחומים האחרים להשלים את תחומם יוצר שיווי משקל ומקסימום תפוקה. אז מה שווה בן אדם שנותן תפוקה של 42 שנים למערכת. כאשר בחלק הראשון של ה42 שנים אנחנו צריכים במקביל לנטוע שורשים ובאותו החלק הראשון ליצור יורשים שצריכים להמשיך את הדור.
נחזור לנושא העיקרי של הפוסט, נגיד ואין לנו  אויבים פוטנציאלים אלא רק מתחרים. נגיד שכל הכלכלה שלנו מתבססת על פיתוחים טכנולוגיים, נגיד שאין 3 שנים לעשות צבא. נגיד שישר לאחר 12 שנות לימוד אנחנו ממשיכים ללימודי הנדסאי/תואר או הנדסה ונגיד שזה לא תלוי בתקציב של ההורים שלנו אם יש להם או אין להם. כל אחד יקבל 15 שנות לימוד על חשבון המדינה. אבל, אין יותר את צה"ל. כל התקציב של משרד הבטחון כולו נרתם לטובת משרד החינוך. אין לנו תעשייה פורחת וגם לא צריך. אנחנו נייצר רק פיתוחים ונפתח פיתוחים ונעבוד בשביל הפיתוחים של הפיתוחים.
אז שמעתי על מושג בריחת מוחות שהיה עוד בזמנו בברית המועצות ועכשיו הגיעו שמועות לאוזני כי ממשלת ישראל פותחת משרד לשמירה על בריחת מוחות ואף החזרתם מחו"ל על ידי הקלות והטבות.
אבל למה לחזור למדינה ש50% מעלות קניית רכב זה מיסים, 50% מעלות הדלק זה מיסים, 50% ממחירי האלכוהול והסיגריות זה מיסים. ומה זה מיסים? המורים שובתים ומלמדים את התלמידים כבר מהגן כי ישנו תסכול, שמורים הם עם נחות, מורים מקבלים שכר נמוך, מורים הם סוג ב', מורים יפרשו בגיל 67 ונגדים בצה"ל יפרשו בגיל 45. למה? האם עבודה של מורה היא כל כך קלה? האם כל נגד יכול להיות מורה? האם כל מורה יכול להיות נגד, גם לא מובטח. אז מי ממן את הפרישה המוקדמת, נכון, אנחנו ב42 שנים שנעבוד נממן להם את הפרישה המוקדמת. מה האינטרס של נגד להיות נגד? זה כבר נושא לפוסט בפני עצמו. אני מדבר על לפתוח קומונה חדשה, קומונה של מומחים מתחילים, כאשר עוד יש לנו אינטרס לעבוד, לפתח ולהתפתח ולקבל תמורה להשקעה. ברור שמהנדס עם 20 שנות ותק עם משכורת עתק אין סיבה להגיד שאני צודק עד שהמפעל שהוא עובד בו לא יקרוס. אחרי זה הוא יבין שצדקתי ולצערי לרוב אני צודק. אז אני מציע כי נפנה למדינה מפותחת ונבקש נהם מקום מפלט, מה אנחנו צריכים בשביל להתקיים כזוג צעיר גן לילדים, אם גננת שעדיין יש לה אינטרס לפתח לך את הילדים ובית ספר שיתן להם מסגרת וצהרון שיעזור להם להתעניין בחוגי החיים, כל אחד יצטרף לחוג שעליו ירצה והמרצים בחוגים יהיו התלמידים שרק סיימו את הלימודים ויכוונו את התלמידים כל אחד לתחומו, מדע, הנדסה, מכונאות, הדרכה, כלכלה, רפואה.
מישהו צריך לטפל בחולים, צריך בית חולים וקופות חולים. לטפל בילדים, חיסונים, להכשיר את ההורים לטפל בילדים ולנהל אורח חיים בריא. אז צריך בעצם את כל התחומים, חוץ מבטחון. אז נשלם מיסים גבוהים, אבל נדע שהמיסים הם עבור ההשכלה שילדנו מקבלים, ולא עבור קצין שיגיע לגיל הפרישה אחרי 20 שנות שירות.
נתן אופציה לדיור לזוגות צעירים, ברגע שיולידו ילדים יקבלו דירה גדולה יותר, אין סיבה שזוג צעיר יקנה דירה של 4 חדרים, רק כי הוא יודע שדירה שנייה צריך לשלם עוד 40 אלף שקל מס. אז אם אני אגיד שצריך לוותר על המדינה אני אשמע הכי שמאלני בעולם אבל אין ימני קיצוני יותר ממני. אבל מדינה שעוצרת אלפי מבוקשים מכניסה אותם לארמון, מכשירה אותם לתואר ראשון.
מאכילה אותם 3 ארוחות ביום ונותנת להם מענה רפואי על ידי מיטב המומחים.
וכל זה על חשבוננו. למה?
מדינה שמגייסת 90 אלף מילואימניקים, אם לוגיסטיקה לקויה, אנשים צריכים לישון בחוץ עם שק שינה?
לגייס עובדי רס"ר לשלושה שנים בשביל לפרק במות בקריה?
מדינה שמשחררת מילואימניקים ב11 בערב בשביל לא לשלם להם על היום הבא?

מה ההבדל בין פרויקט יעד? לנצח?
יעד זה חברה חילונים שלומדים על חשבונם ומתחייבים להשלים שנה וחצי בשירות קבע אם יהיה תקן ואיפה שהוא יהיה תמורת 4000 שקל לחודש.
נצח זה חברה דתיים שעושים שנתיים שירות בין שיעור תורה לשיעור תורה הם גם קצת משרתים ובשנה השניה הם יוצאים ל"וואחד" שנת משימה, הם לומדים על חשבון הצבא, ממשיכים לקבל את המשכורת הצבאית ולא מתחייבים לשום קבע, דבש.

אין לי שום דבר נגד החברה הדתית, סבא רבה שלי היה רב, הוא למד תורה בין עבודה לעבודה, הוא היה הרב הראשי של לבוב. הוא לא חי מכספי משלמי המיסים ולא חי על חשבון תרומות כמו שנהוג היום. הוא תרם את כל הכסף שהרוויח לאנשים עניים. כאשר בבית היה רק לחם ותפוחי אדמה למרות שהתפרנס הרבה יותר מאחרים. אך הוא שם את המשפחה בעדיפות השניה ואת האנושות בעדיפות הראשונה.

אז למה כל הצמתים מלאים בטרמפיסטים דתיים? למה לעזעזל זה לא מנוגד לחוק? למה לאפשר למדינה להראות ככה? כמו מדבר? כמו מדינה חסרת השכלה ונמצאת בשבי דתי? למה אין תחבורה בשבת?

כל אחד שילמד תורה, שילמד נצרות או בוזהיזם אבל שיתרום את חלקו למדינה. אבל אני לא רואה סיבה שמדינה שמגייסת ילדים בני 18, מכשירה אותם, נותנת להם נשק ושמה אותם בקו האש כדי שמתנחלים יוכלו לחזור הביתה בשלום.

אני לא מאמין בזה שכל תמהוני יכול לפתוח עסק, ליפול ולפתוח עסק חדש וכל זה במשפט אחד.
מגיל 14 אני נמצא בשוק העבודה, מגיל 14 אני יודע ש50% מבעלי העסקים הם גנבים ויברחו לפני שצריך לשלם את המשכורת, זה כבר בהרחבה בפוסט הבא.

אגרת הטלוויזיה עולה 360 גם עם 100% עיוורון, הידעתם כחלק מאגרת הרישוי ברכב אתם משלמים 60 שקל אגרת רדיו? היידעתם שהיום אגרת אחזקת כלב עולה 360 שקל שמתוכם 20 שקל לחיסון וכל השאר זה האגרה.

אתם יודעים כמה אנשים שוכבים בבית וביטוח לאומי לא משלם להם שקל? אתם יודעים איזה השפלה זה לקבל עזרה מביטוח לאומי? לפני כמה חודשים ישבתי ללמוד קצת על החוקים והתקנות של ביטוח לאומי, גיליתי שמגיע לי החזר של 3000 שקל. הגעתי ביום פנוי עם חיוך על הפנים לביטוח לאומי, אמרתי שלום, מגיע לי 3000 שקל, אמרו לי להתראות! אנחנו לא מתעסקים בהחזרים כבר 4 שנים, תפנה למערכת המקוונת, אז אוקי אני יחסית הסתדרתי עם המערכת המקוונת, עכשיו אני יודע שאני צריך לפנות לסניף בירושלים בשביל להמשיך את ההליך. אבל איך יסתדר בן אדם מעל הגיל של המערכות הממוחשבות?

דעתי האישית, שהתרומה שנותנת ארצות הברית היא רק בשביל לממן בסיס צבאי אחד גדול שנקרא מדינת ישראל. נקודה אחת אסטרטגית בתוך ההמון המוסלמי. אין להם כל אינטרס אחר חוץ מהמיקום הגיאוגרפי ושאנחנו הלקוח הכי גדול של התעשייה הצבאית.

אוקי, לסיכום, אם המדינה לא משתמשת בכספי המיסים לתועלת. אם בטחון במדינה אוכל את כל הכסף וזורק את השאריות, כי אם לא יבזבז את כל התקציב יקוצץ בשנה הבאה.
אם הרפואה וביטוח לאומי, עובדות בשיטה של, בלי קשרים לא מקבלים.
אם המדינה שנמצאת בגירעון ענק ממשיכה לגייס עובדים זרים ומהגרים.

אין מה להתפלא שיש בריחת מוחות, הבריחה תמשך, אנשים עם שכל יברחו ואז ישראל באמת תהיה מדבר וגמלים.

Not so Smart club

בהמשך לפוסט הפורקס ולפי דעתי הבעיה היא הגיל. מגיעים לרגע מסויים שמחפשים דרך להתעשר מהר. כזכור לכם מהפוסט הקודם, אין דרך כזו.
בתחילת דרכו של השימוש בישראכארד בגאווה שהבנק הנפיק לי כרטיס עם שמי מוטבע עליו, פתאום מתחילים להגיע מכתבים על שמי, שמם השני של מכתבי הדואר הם בעצם החשבונות.
למרבה שמחתי פתאום הגיע לה החוברת מבצעים של ישראכארד. עברתי ברפרוף ואחרי זה שוב, בודק מוצר מוצר ומחפש את המציאה הבא. עובר חודש ומגיעה לה החוברת המיוחלת הבאה ושוב עובר דף דף ומבחין במועדון שמציא הגרלת לוטו על חשבון הבית, מי היה מאמין משהו בחינם.
התקשרתי לחברה וביקשתי להרשם. כבר אז ידעתי השאלה השאלה השניה זה איך מתנתקים מהשירות. הסכום היה בערך כ60 שקל בחודש והסיבה להיות חבר דווקא במועדון שלהם זה נוסחת הקסם.
עד כמה שאני זוכר נכון, כל חודש אתה מקבל (1) 6 מספרים שאם אתה זוכה בהם הזכייה היא שלך. (2) אתה משתתף בקבוצה של 40 אנשים שהנצחון מתחלק בינכם. (3) אתה משתתף בקבוצה של 160 אנשים שהנצחון מתחלק בינכם. מאושר יצאתי לדרכי לזכייה הגדולה... אך הזמן עובר החיוב יורד כמו שעון שוויצרי והזכיה מתחבאת היכן שהוא מאחורי האופק.
שוב נתפס לי הראש בשאלה איפה העקיצה, חשבתי רבות, איך אם יש לי בסביבות ה201 הגרלות בחודש, אני לא זוכה, הרי אין לזה כל הגיון.
עד שנדלקה לי הנורה וקלטתי את הרמז. הרי קוביה אחת בלוטו עולה 2.4 שקל נכון להיום. וזה כל מה שאתה מקבל. באמת מתוקף היותם חברה הוגנת הם חייבים לתת לך את הקוביה ששילמת עליה ואתה חשוף למספרים שמשתתפים בהגרה. אבל החלק השני והשלישי של ההשתתפות בקבוצה הוא הפיקציה! אין באמת קבוצה! שאר הקבוצה זה החברה! זה אומר שבמקרה והמספרים שלך זכו  בקבוצתי אתה פשוט תשלם את החלק של הקבוצה למועדון ולמועדון אין כל סיבה להתחלק אם אף אחד.
לקחתי את הטלפון והתקשרתי, שאלתי איך אני רואה את הכרטיסים של שאר חברי הקבוצה, התשובה שקיבלתי היא שכל אחד רואה רק את המספרים שלו. ביקשתי לסיים ביננו את הקשר יפה ואז התחיל הסיוט הרגיל, נחזור עליך, חפש אותנו, אבא לא בבית וכיוצא בזאת, שלחתי פקס שלפי דעתי היה אחד הדברים הכי הכי מגבים אותך ובטוחים בעולם. התקשרתי לוודא שהפקס התקבל אך הוא לא. פקס שני, פקס שלישי, פקס בבוקר, פקס בערב וכך הלאה...  אך החיובים נמשכו כסדרם בזמן כל חודש.
אף אחד מהמועדון לא טרח להתקשר או להפסיק לחייב. עד שיום אחד הרמתי טלפון לחברת ישראכארד הנכבד ובבושת פנים אמרתי סליחה אבל אני בחור טיפש ואיבדתי את הכרטיס אשראי והעונש שאני גוזר לעצמי זה לבקש ממכם לא להנפיק לי אחד חדש. מגיעה היום של החיוב ומקבל במיידית שיחה מהמועדון המיוחל ששואל איפה הכסף, חוצפה ישראלית שמה... אין גבול פשוט חצופים. רק ככה הצלחתי להתנתק מהמועדון. עברו שנים, עדיין אני שומר לעצמי את ההעתקים של הפקס, מחכה שמישהו חוץ ממני יפענח את הלוקש שהם מוכרים. אך כלום, לא רק שלא סוגרים אותם, לא רק שהפרסום הגיע לפייסבוק ולספאם בהודעות ומיילים. הם גם בונים עוד ועוד אימפריות של משרדים. במועדון שעושה כסף ממסחר בחלומות של אנשים להתעשר.

פיקציית הפורקס

בתחילתו של שוק הפורקס בישראל,עברה מחשבה בראשי, איפה ה-קץ',חשבתי רבות, יש פיתוי מפעם לפעם עד היום להשקיע בו את כספי, המוח ה"קרימינלי" שלי עבד שעות נוספות על ה"סוד",נרשמתי לכל הפרסומים, כולם הבטיחו תשואה, מתנות  ואפילו להכפיל את סכום ההשקעה ולזכות על חלק מההפסדים.
ברגע אחד, הבנתי.

מהו מסחר בפורקס?מסחר בפורקס, או מסחר במטבע חוץ, הינו פעולה של רכישה ומכירה סימולטנית של מטבע חוץ.המסחר בפורקס נעשה בצמדים של שני מטבעות, כאשר הפורקס מודד את יחס ההמרה ביניהם, הפיפסים.

חוק מס' 1 - אין כסף קל.

חוק מס' 2 - לכסף יותר קל ללכת מאשר לבוא.

כאשר הסבירו לי שאין מדובר במדדים שאפשר לפקח עליהם על ידי קורסים או אף תואר שני בתחום,אלה מדדים שנקבעים ע"י תנועות בשוק ההון. הנעתי את האוטו ונסעתי לחבר הג'ינג'י שלי שבמקרה הייתי בזמנו (2007) שותף "מגרה" בעסק שלו,אמרתי, תקשיב אחי, יש לי נוסחה מנצחת לכסף קל (עיין חוק מס' 1).
עוררתי את תיאבונו בשאלת הכיצד?

נפתח חברה למסחר בפורקס, חברי נכנס להלן, הכיצד זה קשור לתחום "חלקי חילוף לרכב" שהתעסקנו בו.אמרתי שיש 4 דברים לנוסחה המנצחת, דבר ראשון פרסום, דבר שני פרסום, דבר שלישי פרסום. לימוד וחיפוש מעמיק בגוגל, הציג לי 2 אתרים שהשקיעו בפרסום,אחד מהם עדיין קיים והשני שייך לחברת ביטוח - אלה המתחרים הפוטנציאלים היחידים.דבר רביעי, ידע בסיסי בחשבון ובEXCEL.ושוב אמר מה? למה? וכמה? לקחתי דף לבן שהכנותי מראש, וציירתי עליו 5 קוביות.    

ומה בעצם זה אומר? עניתי כנהוג אצל נשים יהודיות בשאלה,מה זה מדד בפורקס? התשובה - זה מה שרוצה בעל האתר. 

חוק מס' 3 - תהיה יותר טוב מהמתחרים.

אוקי, אז איפה בדיוק הרווח, אז אמרתי תקשיב, זה כבר קצת בהרחבה,המתחרים שלנו מציאים ללקוח 60% תשואה (בממוצע) אם נגיד שהמניה תעלה ו10% (בממוצע) אם המניה תרד,אנחנו LARGE, נתן להם יותר ב10%,כל המתחרים רוצים השקעה של סכום יחסית גבוה ואנחנו LARGE נתחיל מ100 שקל להשקעה. אוקי ואיך נרוויח כסף? עכשיו החשבון, נגיד יש לנו 100 שחקנים וכל אחד משקיע 10 שקל. 99 אנשים משקיעים בזה שהמדד יעלה ואיש אחד בזה שהמדד ירד. אז יש בחשבון שלנו 1000 שקל, אף שחקן אינו יודע כמה כסף הושקע. המדדים עובדים לפי משקל רק במקום קילוגרם יש שקלים. ברגע זה בדיוק משתלם לנו שהמדד יצנח. זה אומר שיש לנו 99 אנשים שנפצה אותם ב20% מההשקעה שלהם שזה 198 שקל זה אומר שיש לנו זוכה אחד שהרוויח ב70% יותר מההשקעה שלו שזה 17 שקל זה משאיר לנו בכיס בדיוק 785 שקל.

ואם במקרה הגרוע יש בעולם אנשים חכמים שינסו אותי אם אני נוכל, הכינותי מראש כרגיל. נגיד וכל ה50 אנשים משכילים וישקיעו 10 שקל בעליית המדד ו10 שקל בירידת המדד
No problem, גם לזה יש פתרון, אותה הנוסחה.    

מקווה שלא צריך להסביר במילים. אי אפשר להפסיד, יש יותר סיכוי זכייה מהלוטו, רק תשכח ממקום בעולם הבא.